הקדוש ג'ון קולטריין, מאת יותם זיו

השבוע לפני 92 שנים נולד ג'ון קולטריין, אחד המוזיקאים החשובים בעולם שהשפעתו חורגת בהרבה מעבר לגבולות הג'ז או המוזיקה; התמכרותו ל...

השבוע לפני 92 שנים נולד ג'ון קולטריין, אחד המוזיקאים החשובים בעולם שהשפעתו חורגת בהרבה מעבר לגבולות הג'ז או המוזיקה; התמכרותו לסמים כמעט חיסלה את הקריירה המוזיקאלית שלו ואז אלוהים התגלה בפניו; הקדוש.

מאת: יותם זיו

כל שנה ב 23.9 הכנסייה הקטנה ברחוב טורק 2097 בסן פרנסיסקו לובשת חג. מיסת יום ראשון הסמוך לתאריך זה מצוין באירוע רב משתתפים, ועם הרבה מוזיקה. שמה של הכנסייה מסביר הכל:
 "הכנסייה האורתודוקסית האפריקאית של הקדוש ג'ון וויליאם קולטריין" 

 "Saint John Will I Am Coltrane African Orthodox Church".  כנסייה שהיא בית לאלוהים, ובית לג'ז באותה מידה ובאותו להט.

קולטריין שנולד ב-23.9.1926 הטביע את חותמו על עולם המוזיקה בכלל ועל הג'ז בפרט, הוא הגיע ל"ליגה של הגדולים" בגיל צעיר, והלך לעולמו בטרם עת, בגיל 41, אחרי קצת יותר מעשור בפסגת הג'ז העולמי. בניגוד לאחת מיצירותיו הגדולות, ""Giant Steps, קולטריין סלל את דרכו לאט לאט, עם לא מעט משברים, ועם המון עבודה קשה, עד שהגיע למעמד של "קדוש" עוד בימי חייו.

נגינה כמפלט

ג'ון קולטריין נולד וגדל בצפון קרוליינה. שני הסבים שלו היו כמרים בכנסיות באזור מגוריהם. בגיל 12, תוך כמה חודשים נפטרו אביו, דודתו ושני הסבים שלו. לקולטריין הצעיר נותרה רק אימו. לדברי הסובבים אותו הוא מצא מפלט בנגינה, והשקיע בה שעות ארוכות. כמה שנים לאחר מכן, משיקולי פרנסה, עזבו השניים את ביתם ועברו להתגורר בפילדלפיה. אימו רכשה לו את הסקסופון הראשון שלו - עד אז הוא ניגן בקלירנט. קולטריין נטש את הקלרינט והתמסר כל כולו לכלי החדש. קולטריין ניגן בתזמורת בית הספר, ההקלטה המקצועית הראשונה שלו נעשתה כבר אז, באותה המסגרת. ב 1945 התגייס קולטריין לחיל הים האמריקאי והוצב בפרל הרבור. תפקידו הצבאי לא כלל נגינה בסקסופון אך גם מפקדיו זיהו את כשרונו והוא הפך לנגן רשמי בתזמורת החייל. עם שחררו ב -1946 חזר הביתה לפילדלפיה היישר לסצנת הביבופ הצומחת. הוא ניגן במספר הרכבים וגם למד באופן פרטי אצל מספר מוזיקאים מקומיים. בתחילת שנות החמישים פגש קולטריין לראשונה את דיזי גילספי, ותוך זמן קצר הפך לנגן משמעותי ב"ביגבנד" שלו. קולטריין שזכה לכינוי "טריין", נודע בכך שהוא פשוט לא הפסיק לנגן. כשאחרים ניגנו סולו והוא היה צריך לפנות את הבמה, התאמן בשירותים. אחרי ההופעות ניגן בחדר במלון וכשהאורחים התלוננו, הוא התאמן "על יבש" רק עם האצבעות, בלי לנשוף. 

הרואין כמפלט

השנים בהן ניגן במועדונים בפילדלפיה היו גם תחילת ההתמכרות של קולטריין להרואין ולסמים נוספים, בדומה למוזיקאים אחרים בני זמנו. "במועדונים באותה התקופה היו לצד המוזיקה גם סמים וזונות", ציינו מספר מוזיקאים שניגנו עם קולטריין בסרט דוקומנטרי שנערך על חייו (Chasing Trane). לצד ההתמכרות לסמים, החיבור המוזיקאלי בין קולטריין לגילספי השביח את נגינתו ויכולותיו המוזיקאליות. אולם לאחר כמה שנים ביחד, גילספי נאלץ לפטר את קולטריין בגלל בעיית הסמים הקשה שלו, ואחרי שנתן לו מספר הזדמנויות "לחזור למוטב".  
ב 1955 פגש ג'ון את נעימה, בביתו של חבר משותף. נעימה וג'ון התחתנו זמן קצר לאחר מכן, וביתה של נעימה מנישואיה הקודמים אומצה על-ידי קולטריין. 

נעימה קולטריין

בקיץ של 1955 קיבל קולטריין שיחת טלפון מפתיעה ששינתה את חייו. מהעבר השני של הטלפון פנה אליו אחד מגדולי המוזיקאים של התקופה, החצוצרן מיילס דיוויס שביקש ממנו להצטרף להרכב שלו. החיבור בין השניים הוליד כמה אלבומים נפלאים: cookin, relaxin, workin, steamin. ואז שוב צצה בעיית הסמים של קולטריין. דיוויס שאף הוא התמודד עם אותה בעיית סמים נאלץ להיפרד מהסקסופוניסט המוכשר. הפרידה הכפויה ממיילס דייויס הכניסה אותו להלם ממנו יצא באמצעות קשר חדש עם מוזיקאי ענק אחר, תלניוס מונק. אחרי שנתיים של פעילות משותפת והתנסות ראשונה כמוביל הרכב, חזר קולטריין לחיקו של מיילס דיוויס והיה שותף באלבום הג'ז המצליח בכל הזמנים Kind Of Blue.

מיילס דייוויס וג'ון קולטריין 1960

אהבה כמפלט

קולטריין המשיך להתקדם, להתנסות וללמוד מעצמו ומאחרים, ולנגן ללא הרף. מיילס דייויס, התלונן אחרי אחת ההופעות המשותפות שלהם שהוא (קולטריין) לא מפסיק לנגן את קטעי הסולו שלו. "אני לא מצליח למצוא את המקום להפסיק", ענה לו. ודיוויס השיב: "פשוט תוציא את הסקסופון מהפה". 
קולטריין החל לבסס את עצמו גם כמלחין מהלך שהגיע לשיאו עם אחד מאלבומיו הגדולים Giant Steps בו הקדיש את אחד מלחניו היפים ביותר לאשתו: "נעימה". כמה שנים לאחר מכן נפרדו ג'ון ונעימה. ב-1963 פגש ג'ון קולטריין את הפסנתרנית בעלת האמונה הבודהיסטית, אליס מקלאוד. המפגש בין השניים היה מטלטל עבור קולטריין. עוד בטרם התגרש רשמית מנעימה כבר נולדו לג'ון ולאליס 2 בנים. אחד מהם, רווי קולטריין הפך ברבות השנים לסקסופוניסט מוכשר, אחרי הגירושים הרשמיים נולדה לבני הזוג עוד בת. מוזיקאים שעבדו עם קולטריין מתארים את השפעתה החיובית של אליס על חייו של ג'ון, לא רק בגלל הילדים, אלא בעיקר בגלל ההשקפה הרוחנית המשותפת שחלקו השניים. 

אליס וג'ון קולטריין

עוד לפני  שהכיר את אליס, כאשר הוא נמצא בשפל חסר תקדים בגלל השפעות ההתמכרות שלו לסמים ולאלכוהול, חווה קולטריין התגלות אלוהית.

אלוהים הוא התשובה
כך הוא תיאר, במילותיו את התחושה: "חוויתי, בחסד האל,
התעוררות רוחנית שתוביל אותי לחיים עשירים,
מלאים ופרודוקטיביים יותר. באותו זמן, בהכרת תודה,
ביקשתי בענווה לקבל את האמצעים ואת הזכות לעשות אחרים
מאושרים דרך המוסיקה". המילים הללו הופיעו בתוך האלבום
המוערך והרוחני ביותר שלו: A Love Supreme.
על תהליך היצירה של האלבום אמרה אליס קולטריין: "ג'ון סגר את עצמו
בעליית הגג של הבית למשך שבועיים וכתב. כשירד חזרה התחושה
שלו ושלנו הייתה כמו משה שיורד מהר סיני".
ביולי 1967 קולטריין נפטר מסרטן בכבד, בין היתר בשל השפעות הסמים והאלכוהול על גופו והוא בן 41 בלבד. עד היום הוא נחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים בעולם.
קרלוס סנטנה תיאר כך נגינתו: "יש כאלו שמנגנים ג'ז, יש כאלו שמנגנים
בלוז או רוק, קולטריין ניגן את החיים".
בכנסיה על שמו של קולטריין בסן פרנסיסקו, משמיעים ביום ראשון של כל חודש את A Love Supreme.
בהזמנה כתוב "הצטרפו אלינו לחווית הצליל המיוחד למוזיקה ולחוכמה של הקדוש ג'ון קולטריין".